מכבשי מגדל בע"מ נ' אוחיון ואח'

החלטה

זוהי בקשה להורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשים כמצוות הוראת סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

מדובר בתביעה כספית, שנפתחה בסדר דין רגיל, בסך של 87,090 ₪. לטענת התובעת, מסרה לנתבע 1, בסוף חודש אוגוסט 2006, שני פטישי חציבה שערכם 60,060 ש"ח, במטרה שימכור אותם לקונה פוטנציאלי. העסקה עם הקונה הפוטנציאלי לא יצאה לפועל, חרף זאת בחר נתבע 1 למכור את הפטישים לנתבעים 3 ו- 4 בכתב התביעה במחיר נמוך יותר מהמוסכם, תחת להחזיר אותם לידי התובעת, כפי שהוסכם ביניהם.

המבקשים מבססים את טענתם על השיהוי הרב בו נגועה התביעה, ודו"ח רשם החברות המצביע על חוב לרשם החברות על סך 14,750 ₪ בגין אגרה שלא שולמה משנת 2004, דו"ח השנתי האחרון שנמסר לרשם החברות הוא משנת 1999, ובנוסף רשומים על החברה לא פחות מ- 17 שעבודים ללא הגבלה לטובת מלווים שונים. מכאן, לטענת המבקשים, מדובר בחברה מפרת חוק המתעלמת מהוראות החוק והדין, ומן הראוי לחייב את התובעת בהפקדת ערובה שסכומה לא יפחת מ- 15,000 ₪.

המשיבה, בתגובתה, דוחה את הבקשה, הן מהטעם שהבקשה לא נתמכת בתצהיר והן בהתחשב בסיכויי התביעה הגבוהים שבגינם אין לנעול את שערי בית המשפט בפני התובעת.

בתשובת המבקשים לתגובה, נטען, כי עד היום לא מילאה התובעת אחר צו לגילוי מסמכים, הקושרים בין המבקשים לטענות התביעה. עוד מפנים המבקשים, לכתב ההגנה מטעם נתבע 3, שטען כי לא רכש את הפטישים מהמבקשים.

סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הסעיף קובע שני תנאים, בהתקיים התנאים, רשאי בית המשפט להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, האחד, עסקינן בחברה בע"מ, השני, הוגשה בקשה ע"י הנתבע. בית המשפט רשאי לא לחייב בערובה, אם סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או אם החברה הוכיחה יכולת לשלם הוצאות הנתבע.

בבואי ליישם את הוראות הסעיף על המקרה שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל אך לא בגובה הערובה שהתבקש, אלא בסכום מופחת שיעמוד על סך של 8,000 ₪ בלבד.

מטרתו של הסעיף, להבטיח תשלום הוצאות המבקשים במקום בו התובעת היא חברה בע"מ. משכך, המבחן העיקרי הינו האיתנות הכלכלית של המשיבה ויכולתה לשלם את הוצאות המבקשים אם יזכו בדין.

המשיבה לא הביאה כל ראיה על מצבה הכלכלי, מנגד, הנתונים העולים מדו"ח רשם החברות, שצורף לבקשת המבקשים, מצביעים על חוב אגרות שלא שולם, החל משנת 2004 בסכום כולל של 14,750 ש"ח ורשימת שעבודים שנרשמו עד לשנת 2005. יש בנתונים אלה, בכדי להעלות חשש שמא הפסיקה המשיבה את פעילותה העסקית מזה מספר שנים.

על כן, בהעדר ראיות למצבה הכלכלי האיתן של המשיבה ונוכח הנתונים המופיעים בדו"ח רשם החברות, אני סבורה שיש מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה, כאמור לעיל, בסך של 8,000 ש"ח.

אני מורה למשיבה להפקיד את סכום הערובה תוך 30 יום מהיום, אחרת תדחה התביעה כמצוות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ד, 05 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: